ברזיל היא המדינה היחידה הדוברת פורטוגזית בדרום אמריקה, ומבדילה אותה מהיבשת הדוברת ספרדית ברובה, ועד שהמתיישבים הפורטוגלים הראשונים הגיעו בשנת 1500, והביאו איתם את תרבותם ושפתם, היו בה כאלף ניבים ילידים. בימינו פורטוגזית ברזילאית פיתחה הבדלים קלים משורשיה הקולוניאליים, בעיקר בדקדוק, אוצר מילים ואינטונציה; הטון המלודי המובהק של ברזיל, שעליו מטבלים ופסגות הרמוניות, הוא, אפשר להתווכח, הכי נשמע מכל הניבים הפורטוגזים.
וידה (vee-da) / חיים
פורטוגזית היא שפה לטינית וכך, רבות ממילותיה מקורן באוצר מילים עתיק זה. וידה היא אחת מהן ומגיעה מהמילה הלטינית vīta, שפירושה ממש 'חיים'. זה דומה, אם לא זהה, למילים של 'חיים' בשפות רומנטיות אחרות, כמו ספרדית (ווידה), איטלקית (ויטה) וצרפתית (vie).
Beija-flor (רצפת מפרץ ג'אה) / יונק דבש
המונח beija-flor קושר בין שני שמות עצם-beija שפירושם 'נשיקות', ופלור שפירושו 'פרח' - ליצירת מילה המתארת את האופן העדין של דבש הזנה על צוף. Beija-flor הוא גם שמו של אחד מבתי הספר הגדולים בסמבה של ריו דה ז'ניירו, שהוכתר לאלוף קרנבל 2018.
לואה (לו-אה) / ירח
המילה לואה, או 'ירח', באה מחלק חשוב במיתולוגיה הרומית. לאחר שקיבצו את הירח עם השמש וחמישה כוכבי לכת נוספים כשבע הנקודות העיקריות בשמיים, הרומאים אימצו את שבוע שבעת הימים ללוח השנה שלהם וימי השבוע נקראו על שם שבע הגופים האסטרונומיים האלה. המינוח הזה קיים כיום בשפות רומנטיות רבות, למעט בפורטוגזית המשתמשת בלוח השנה הקתולי. ביטויים יומיומיים מסוימים משתמשים בלואה, כגון לואה דה מל, המתורגמת ישירות ל"ירח של דבש ", או לירח דבש.
פליסידדה (feh-lis-e-dah-gee) / אושר
המילה הפורטוגזית ל'אושר 'באה מהמילה הלטינית fēlīcitās, שנובעת משתי מילים: fēlīx, שפירושה' שמח 'או' בר מזל ', והסיומת -טאס, המתייחסת למצב של הוויה, כמו' -היות ' ', ' -ness 'או' -ship '. הברזילאים לעתים קרובות מאחלים אחד לשני muitas felicidades ('הרבה אושר') כאשר חוגגים יום הולדת, חתונה או אירוע חגיגי אחר.
פוסיה (po-iz-ear) / שירה
המילה ל'שירה 'בפורטוגזית היא פואזיה ומגיעה מהמילה הלטינית poesis, שבתורה, באה מהמילה היוונית העתיקה poíēsis, שפירושה מילולית' קומפוזיציה 'או' ייצור '. כמה מהסופרים המפורסמים בברזיל כוללים את מאצ'דו דה אסיס וקרלוס דרומונד דה אנדרדה, שהאחרון נחשב כמשורר הברזילאי הגדול ביותר שחי.
ליברדאדה (lib-err-dah-gee) / חופש
המילה liberdade נובעת מהמילה הלטינית lībērtās, אותה ניתן לפרק לליבר (פירושו 'חופשי') והסיומת -טאס. זה גם שמה של שכונה ידועה בסאו פאולו שיש בה קהילה יפנית גדולה ועשרות מסעדות וחנויות יפניות מסורתיות.
Paixão (pah-sh-ow) / תשוקה
המילה הפורטוגזית ל'תשוקה 'מקורם בשני שורשים, ששניהם מבוססים בדת: המילה הלטינית passiō שמשמעותה' סבל של ישו על הצלב ', ותשוקה, שמגיעה מצרפתית ישנה ומשמעותה' תשוקתו של ישו ' סבל פיזי '. בימינו, זה מתייחס לאהבה או התלהבות אינטנסיבית שניתן לדמות לכאב פיזי, במיוחד אם הפיקסאו אינו מקבל הדדיות כלפי מישהו אחר.
עלמה (אלמא) / נשמה
למילה הפורטוגזית ל'נשמה 'יש שורשים במילה הלטינית אנימה שמשמעותה' נשמה 'או' נשימה ', כמו גם' רוח '. למילה שורשית זו יש קוגניציות בשפות אחרות, כמו המילה היוונית העתיקה ánemos (שמשמעותה 'רוח' או 'רוח'), המונח פריזיה העתיקה omma (שמשמעותה 'נשימה') והמילה הסנסקרית ánילה (שמשמעותה 'אוויר' או ' רוח ').
בלזה (beh-lay-zah) / יופי
ישנם מספר מקורות אפשריים למילה הפורטוגזית ל"יופי ". המילה בלזה עצמה באה ככל הנראה מהמילה הלטינית וולגרית bellitia, שמקורה במילה הלטינית bellus, מילה קדומה ל'יופי ', ' נאה 'או' יפה '. ההערכה היא שלמרות שבלזה מקורות אלה, ייתכן שהיא גם אומצה על ידי השפה הפורטוגזית מהמילה האיטלקית bellezza או מהמילה האוקזיטאית הישנה belleza, ולא ישירות מלטינית. בנוסף למשמעות 'יופי', מקובל גם בפורטוגזית להשתמש בלזה כמשמעותו 'בסדר' או 'זה בסדר'.
קאריניו (ca-rin-yo) / חיבה
המילה הפורטוגזית ל'חיבה 'היא קאריניו ומשמשת לרוב בין אנשים החולקים מערכת יחסים קרובה; אם אתה מלטף בעדינות, מעסה או מרגיע מישהו, נאמר שאתה דנדו קריניו או "נותן חיבה". זה בא מהמילה הספרדית cariño, שאולי נגזרה מאותה מילה בארגונזית שפירושה 'אהוב'.
