כחלק מסדרת "20 המתרגמים הספרותיים מתחת לגיל 40", ראיינו את המתרגמת הספרותית הספרדית, הת'ר קלירי.
מתמחה ב: ספרות אמריקאית לטינית מודרנית ועכשווית
תרגומים אחרונים: שירים לקריאה על חשמלית מאת אוליבריו ז'ירונדו (ארגנטינה); החושך - סרחיו צ'ייפק (ארגנטינה)
מחוץ ללימודים: הקים יחד את ביקורת בואנוס איירס
קרא: "בין המתים" סיפור קצר מאת הסופר הקובני ארנסטו הרננדס בוסטו
מה אתה מתרגם כרגע?
הספר עליו אני עובד כרגע הוא "Don't Send Flowers" של הסופרת המקסיקנית מרטינה סולארס, נרקו נואר מנוסה מבחינה פוליטית, שהוקם בעיירה הבדיונית לה-אתנידד, על רקע השחיתות המשטרתית ואלימות הקרטלים. נהניתי מאוד לחקור את המקצבים ואת הציר של כתיבה מהסוג הזה, במיוחד מכיוון שהרומן מפר את המוסכמות של הבדיון הבלשי בדרכים מעניינות. אחר כך אני עוסק בגן של הסופרת המקסיקנית מריו בלטין לגן פונמה מדיה של הסופרת המקסיקנית מריו בלטין והמדוברור של הסופר הארגוני רוק לרקורי לעיתונות קפה בית.
איזו גישה או נהלים אתה נוקט בעת התרגום?
זה משתנה בין ספר לספר: לפעמים אקרא תחילה תרגום (אני מצפה ללרקוי, שייתן לי תירוץ לחפור עמוק בעולמו המוזר של סזארה לומברוסו, מייסד בית הספר האיטלקי לפוזיטיביסט קרימינולוגיה), פעמים אחרות אקפוץ פנימה. דבר אחד שאני תמיד עושה הוא לנסות להבין איזה מרחב הספר תופס במערכת המוצא הספרותית שלו, ואז ליצור מחדש את זה כמיטב יכולתי בתהליך לא מדעי ביותר של משולש. אם זה בדיה, אני מחפש יצירות אחרות שהספר עשוי להיות בשיחה איתן, מוסכמות של ז'אנר שהוא מאמצ או מחסל; אם זה אי-בדיון, אני מנסה לציין את סגנון הטיעון שלו, רמת הפורמליות וכן הלאה. בסופו של דבר אתה מקבל משהו כמו מסגרת להעברת כל העניין. התהליך הזה קצת עדין יותר כשמדובר בשירה, אם כי אינני מנוי לתפיסה שהשירה שונה באופן קיצוני מפרוזה בכל מה שקשור לתרגום, ובוודאי שלא שהיא בלתי ניתנת לתרגום. הכל בלתי ניתן לתרגום - זה מה שעושה את הכיף הזה.
לאילו יצירות או אזורים אתם מועדים?
כקורא וגם כמתרגם, אני אוהב ספרים שהם קשורים ואפלים בדרך כלשהי; אם יש שם רגע או שניים של הומור יבש, טוב יותר. אלה כמובן לא כללים קשים ומהירים; לחלק מפרויקטי התרגום האהובים עלי לא היה כל קשר לתיאור זה.
מי או מה הם כמה סופרים או יצירות לא מתורגמים שהיית רוצה לראות באנגלית? למה?
נורה לנגה! היא הייתה ידועה בשיריה והפרוזה העדינים, המחודדים שלה, כמו גם בהתנהגותה במרחב הגברי המסורתי של הסצנה הספרותית האוונגרדית בבואנוס איירס בשנות העשרים והשלושים; לעומת זאת, הגברים במעגל שלה הוצפו ברשומה ההיסטורית. היא גם הייתה נשואה לאוליבריו ז'ירונדו, משורר שלמדתי ותרגמתי במשך שנים, כך שאפשר לומר שהמשק הבית הפך להיות קצת אובססיה שלי.
מהן כמה מההתפתחויות הספרותיות המעניינות יותר שקורות בשפה או באזור שממנו אתה מתרגם?
התחום קצת גדול ומגוון מכדי להשמיע הצהרות כלליות, אבל היו כמה ביחס לביו-פוליטיקה מעניינת לאחרונה: אני חושב על "גופי הקיץ" של מרטין פליפה קסטגנט (טר. פרנסס רידל) וחלום החום של סמנטה שוובלין (טר 'מייגן מקדואל), דבר שאי אפשר לסווג וגם קריאה חיונית.
מהו אתגר התרגום האחרון שעומדת בפניך?
מנסה לגרום למוניירים גנגסטרים מטורפים להישמע מאיים באנגלית.
