מאז שנות התשעים, כאשר חובב המוזיקה הצרפתית פרנסיס פלקו גילה מחדש ואסף מאות קטעים שהיו ידועים מעט פחות לסדרת האתיופיות, אתי-ג'אז נהנה מפופולריות גלובלית חדשה שנמצאה הרבה מעבר לקהל המוסיקה העולמי הרגיל. כהערות חברתיות רומיות אופנתיות במהלך סצנת מסיבות בסרטו של פאולו סורנטינו היופי הגדול, זו רק הגזמה קטנה לטעון ש"ג'אז אתיופי הוא הסוג היחיד ששווה להאזין לו בימינו."
מנעימותיו של מולאטו אסטטקה שמשתמשות בפרחים שבורים של ג'ים ג'רמוס, וכלה ב"טזטה "של Seifu Yohannes שנדגם על ידי המשחק ב- Common 2007, נשמעים הצלילים של" שנות ה -60 הנדנדות של אדיס "שופעות יחד עם קהלים אתיופים ובינלאומיים כאחד. אך עוד לפני שהטונאליות הלא שגרתיות של המוסיקה האתיופית התמזגו עם צלילי תזמורות מוכווני פליז וג'אז אמריקני כדי להציב את הסצנה ל"עידן הזהב ", המוזיקה הפופולרית של אתיופיה הייתה תערובת צלילים תוססת, בה היו מוזרים כלים אקוסטיים יחד ליצור ניגונים מעוררי-כובש ומיידיים.
מתוך הכרה בערך האמנותי של אלה, פרויקט אקוסטי של אדיס הקים מחדש את הלהיטים של שנות ה -50 וה -60 והביא אותם מעודכנים בעיבודים שמשלבים אלמנטים מזרח אפריקאים, אפרו-קובניים וברזילאים.
באדיבות אלמיקה
פרויקט אקוסטי של אדיס © OntheGround / Flickr
"הרעיון של הפרויקט הוא ללכוד ולשמר את המכשור של אותם ימים, אבל לתת לו טוויסט חדש", אומר Girum Mezmur, מייסד הקבוצה. בבת אחת מופיע פרויקט אקוסטי של אדיס מסורתי אך רענן וקליט, כל ערב שישי בקפה האוס - אחד מבתי הג'אז הוותיקים של אדיס - בפני קהל המשתרע על דורות שונים של אתיופים וגולים. "אנשים מבוגרים נהנים מהמוזיקה שלנו מכיוון שנשארנו נאמנים מספיק למנגינות המקוריות כדי שיהיה אפשר לזהות אותם" אומר ג'ירום. במקביל, העיבודים הקופצניים, סולו הגיטרה הלטינית וכלי הקשה הדוקים יוצרים חריץ משכר, מתפתל, שתופס מיד את המאזינים בכל גיל.
Girum Mezmur © JoaquimCoelho / Flickr
עצם שמה של הלהקה - 'אדיס' פירושו גם חדש באמהרית - הוא מחזה על מילים הלוכד את הסינתזה הזו של מסורת ומודרניות, המדגיש את הצליל של פרויקט אקוסטי של אדיס כהרחבה מחודשת של ההיסטוריה המוסיקלית של אתיופיה
הבחירה להתמקד בשנות החמישים והשישים נובעת מהתשוקה של ג'ירום לאקורדיון, כלי שלימד את עצמו כיצד לשחק בילדותו ואשר היה אופנתי בחלק הקדום של המאה. עם השפעת הלהקה הגדולה של סוף שנות ה -60, הנוכחות במוזיקה פופולרית של כלים כמו אקורדיון ומנדולינה החלה להתמעט, מפנה את מקומה למקלדות החשמליות והסקסופונים האופייניים לשנים מאוחרות יותר.
ג'ירום לא היה מוכן לשכוח את העידן הפחות מוכר הזה של המוזיקה האתיופית, והחליט לשחזר ולהחיות את הצלילים הללו, ובשנת 2008 החל אדיס אקוסטיק לקרום עור וגידים. לאחר שהצמיד את מכשיר הלהקה - הכולל מנדולינה, קלרינט, קונטרבס, כלי הקשה והקברו - ג'ירום חיפש אחר הנגנים שיכולים להתאים בצורה הטובה ביותר לחזון שלו לפרויקט.
הראשון שביצע את הקיצוץ היה נגן המנדולינה הוותיק איילה מאמו, אגדה חיה אמיתית שמילאה תפקיד מכונן בעיצוב הצליל של המוזיקה הפופולרית האתיופית של שנות ה -50, הן כנגן מנדולינה וככותב שירים. איל'ה מלמדת את עצמה, החלה לנגן במנדולינה בתקופה של השפעה איטלקית נרחבת, שהשאירה את חותמה התרבותי על כל דבר מאוכל (באדיס אתה לא צריך ללכת רחוק כדי למצוא אתיופים לוגמים מקיאטואים או אוכלים ספגטי) ועד טכנולוגיות ומוזיקה.
נייד, רועש ומודרני, לא עבר זמן רב וכלים איטלקיים כמו המנדולינה והאקורדיון התחבקו על ידי מוזיקאים אתיופים. אך בדומה למה שהיה קורה עם הסקסופון עשרות שנים מאוחר יותר, מכשירים זרים אלה הותאמו, הוסבו והפכו להישמע אתיופי מובהק. איל'ה מנגן אפוא את המנדולינה שלו כמו קררה - הלייר המסורתי בצורת הקשת העשוי מעץ ומחבוא - עם מיתרים פתוחים ומפתחות מוגבלים, ומוסיף מימד אחד נוסף לרשת ההשפעות של אדיס אקוסטית.
כמו גם איילה מאמו וג'ירום מזמור, שהוא נגן גיטרה פורה, מעבד ומפיק, הלהקה כוללת רבים ממוזיקיה הטובים ביותר של אדיס: הנוק טמסגן (קונטרבס), נתנאל טסמה (תופים, כלי הקשה), אקלילו וולד יוהנס (קלרינט, חליל) ו- Misale Legesse (קברו וכלי הקשה).
אדיס אקוסטית / באדיבות סטודיו אלמיקה
בשנת 2011 הוציאה הלהקה את אלבומם הראשון, Tewesta (Remembrance). התקליט בן השעה עורך בצורה מושלמת את הנושא שאותו חשב מזמור במהלך תפיסת הלהקה. אדיס אקוסטית יוצר אלבום שהוא נצחי, גלובלי ועם זאת, ללא ספק, אתיופי, מכסה שירים שכבר צברו צלילים ממקומות מגוונים כמו ארמניה, סודן ואירופה, ושכבו אותם עם השפעות לטיניות, ג'אז ופולק.
תוך שמירה על זהות אתיופית בגאווה, פרויקט אקוסטי של אדיס בונה בהצלחה גשרים בין תקופות, תרבויות וסגנונות שונים. אם תרצו לראות את היד הראשונה, קחו לבית הקפה בימי שישי, כאשר פרויקט אקוסטי של אדיס מזמין מוזיקאים מרקעים רבים ומגוונים לריבה איתם על הבמה.
