אסיה באמריקה, חווית ארוחת ערב חדשנית, השיקה את אירוע הפתיחה שלה במוזיאון האוכל והשתייה בוויליאמסבורג, ברוקלין. השף והיוצר ג'ני דורסי ממזג אוכל, אמנות וטכנולוגיה כדי לספר את סיפורה כשף אמריקאי-אסייתי.
ג'ני דורסי תמיד ידעה שהיא אוהבת לבשל. אך דרכה ללטון את עצמה כשף הייתה ארוכה ומלאת פיתולים דמויי מבוך.
בזמן שידעה שהתשוקה שלה טמונה באוכל, היא חשה מוכתמת כתוצאה מהגבלות של מי שמשפחתה הורתה לה להיות. "גדלתי במשפחה סינית מסורתית מאוד, " היא אומרת. "אמרו לי להיות עורך דין או רופא."
לאחר שהתחלתי בייעוץ ניהולי ובתעשיית האופנה, דורסי הגישה מועמדות לבית הספר לעסקים בקולומביה. לאחר קבלתה לקחה שנת חופשה והחליטה להירשם לבית הספר לקולינריה. היא סיימה את התוכנית ממש לפני שהייתה אמורה להתחיל בית ספר למנהל עסקים, אך בחרה להמשיך בתשוקה במקום. "הבנתי שאוכל זה המקום שאני רוצה להיות בו, " היא אומרת. "שם נמצא ליבי."
כל הגדרה מסודרת בכרטיסי מידע © לוי ברגמן
דורסי עבדה במוסדות אוכל משובחים לפני שהשיקה את ימי רביעי - סדרת ארוחת ערב מחתרתית, ניסיונית - עם בעלה מאט לפני ארבע שנים. ג'ני עושה את כל הבישולים בזמן שמאט אוצר את המשקאות.
"המשימה מאחורי ימי רביעי הייתה תמיד לגרום לאנשים להתחבר ברמה העמוקה יותר, " אומרת ג'ני. "האתוס כולו שלנו הוא איך אתה משתמש באוכל כדרך להניע ולדחוף אנשים מאזורי הנוחות שלהם. אנשים משתוקקים לאינטראקציה מסוג זה למרות שהם לא באמת אומרים את זה. הם רוצים לדבר על משהו משמעותי."
למרות שגילתה חלל שאנשים יפתחו להם באוכל, דורסי גילה עד מהרה שהאוכל שהיא מבשלת לא מבליט את מה שהיא רוצה לבטא; היא כבר לא בישלה כדי להציג את הנרטיב שלה.
ג'ני דורסי (מימין) מכין את הכלים © לוי ברגמן
"יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לבטא דרך האוכל שלי שהם לא רק חינניות ופיות שמחות כל הזמן, " היא אומרת. "מה עם כל אותם רגשות אחרים?"
אז דורסי החלה לעבוד על פרויקט חדש לגמרי, כזה שבסופו של דבר ישתלב בסדרת האוכל, האמנות והטכנולוגיה החדשים ביותר שלה: אסיה באמריקה. האירוע שהושק במוזיאון האוכל והשתייה ב- 15 באוגוסט. כאן, דורסי משתמשת במנות מצופות, בשירה ובמציאות מדומה כדי להמחיש את הנרטיב שלה כאסיאתית באמריקה. היא חשה רעב רועם לספר את סיפורה, לא רק כאסיאתית-אמריקאית אלא גם כאישה.
"עלינו לגרום לנשים להרגיש שהסיפור שלהן חשוב", היא אומרת. "כל כך עסוקים באומרים להם להקשיב שאיש לא מקשיב להם. עלינו לומר להם שהם שווים את זה."
חלק מהקורסים מתקזזים בטכנולוגיית VR © לוי ברגמן
באסיה באמריקה, האורחים יושבים בקבוצות קטנות ומגישים שישה מנות לאורך כל הערב. כל קורס נקרא (המנה הראשונה, למשל, נקראת 'החלפות', ואילו הגמר הוא 'מפואר כי זה צרפתי') ומציג סיפור או רעיון ספציפיים. המנה השנייה, שנקראת 'אתה מכין אוכל אסייתי, נכון?', היא ייצוג מוחשי ואכיל של דורסי שנשאלת כל הזמן את השאלה הזו כשף סיני-אמריקאי.
"מנה זו עוסקת בשטף של ההגבלות הבלתי נתונות שאנו מציבים על קבוצות אנשים, באוכל ומעבר לו. להיות אסייתי-אמריקני בהחלט מחבר את כולנו יחד
אבל לכל אחד מאיתנו מגיעה ההזדמנות להיות עצמנו באופן ייחודי, "כתבה דורסי ב- Medium.
בקערת זכוכית מוגבהת פסטה של שומשום שחור וקמח שיפון, מקושטת בצ'טני האברנו. מקופלים בסרטי הפסטה הם צדפות דובדבן בסגנון דים-סאם שהוכנו בשלוש אופנים (מאודים, דחוסים ובקונפיט) - הגרסה של דורסי לרוטב השעועית השחורה הקלאסית. כל העניין מוכתר בביצת שליו, ורודה מוכתמת ממיץ סלק כבוש.
קורס שני: 'אתה מכין אוכל אסייתי, נכון?' © ג'ני דורסי
"זה נראה כמו גרסת ביצת התה, אבל זה טעים מאוד", כתבה דורסי. "אני מחשיב את הביצה כגרסה של לחי בלשון האמירה 'אסיה-אמריקאים אולי נראים זהים, אבל הם שונים מאוד'."
כל קורס מתקזז בשירה שכתבה דורסי או חווית VR. ברגעי ה- VR, האורחים צופים בזמן שהקורסים משוחזרים באמצעות Tilt Brush, פלטפורמת ציור VR, המלווה במופע מדובר.
"מה שאני אוהבת ב- VR זה שתוכלו לקבל את החוויה הבודדת הזו במרחב סואן, " היא אומרת. "זה רק הם בראשם, שיש להם את הרגש הצבורי והגרירי ההוא."
קורס רביעי: 'מיעוט מודל' © לוי ברגמן
האורחים מוזמנים לדון בסמלים של כל קורס, בטיפוח שיחה דינמית וביקורתית על גזע, תרבות וסטריאוטיפים. למרות שדורסי הפיקה את האירוע רק פעם אחת, היא בקרוב לקחת את הסדרה בסיבוב הופעות בצפון אמריקה כדי ליצור קשר עם קהילות אסייתיות שונות.
"[אני] באמת נפתחת ונחשפה לאורחים שלי ומראה להם איך אני מרגישה, מהן ההשפעות של האוכל שלי, " היא אומרת. "[אני] בעצם עושה את האומנות שתמיד רציתי לעשות אבל פחדתי ממנה מדי."
