Diébédo Francis Kéré: אדריכלות בר-קיימא בבורקינה פאסו

Diébédo Francis Kéré: אדריכלות בר-קיימא בבורקינה פאסו
Diébédo Francis Kéré: אדריכלות בר-קיימא בבורקינה פאסו
Anonim

הכירו את Diébédo Francis Kéré, אחד האורות המובילים בפרויקטים של אדריכלות בר קיימא ופיתוח קהילתי העובדים כיום. בעזרת חינוך לארכיטקטורה, תכנן קרה ופיקח על פרויקטים במולדתו בורקינה פאסו ובכל רחבי העולם, תוך קידום גישה ברת קיימא ומרכזית לעסקים המעודדת חינוך, תרבות ופיתוח של אותן קהילות.

מרכז Kéré לאדריכלות כדור הארץ, מופטי © GandoIT / WikiCommons

Image

אחד השמות החשובים ביותר בארכיטקטורה בת קיימא כיום, ומפורסם במיוחד בזכות שימורו של טכנולוגיות חימר מסורתיות ומורשתו האדריכלית של הקהילות, Diébédo פרנסיס קרה נולד בכפר בורקינבה הקטן גנדו בשנת 1965. בהיותו בנו הראשון של ראש הכפר, בגיל שבע הוא נשלח לבית הספר בעיירה הגדולה טנקודוגו כדי ללמוד לקרוא ולכתוב. זה היה לאחר השכלה ראשונית זו שקיבל מלגה מטעם אגודת קרל דויסברג בגרמניה כדי לעשות חניכה כמפקחת בסיוע בפיתוח, שהובילה בתורו ללימודי אדריכלות באוניברסיטה הטכנית היוקרתית של ברלין, ממנה סיים את לימודיו. 2004.

בית הספר התיכון Kéré דנו © GandoIT / WikiCommons

לאחר שקיבל הזדמנות בגיל כה צעיר לנסוע מעבר לכפרו ולקבל השכלה שאינה מוגבלת לחקלאות, קרה החליט שהוא רוצה לנצל את הידע החדש שלו ולחלוק אותו עם האנשים שהעניקו לו הזדמנות כל כך לשנות חיים, ובכך מאפשר לאחרים ללכת בעקבותיו. בגנדו, תושבי הכפר עדיין גרים בבקתות קטנות העשויות בוץ עם גגות פח או קש; יש רמות אוריינות מתחת לממוצע הארצי של 25%, אין גישה לחשמל ומעט למים זורמים. בשנת 2011, על פי מדד הפיתוח של האו"ם, היעדר השכלה במדינה, הכנסה נמוכה ותוחלת חיים הופכים את בורקינה פאסו למדינה 7 הכי פחות מפותחת בעולם.

ספריית Kéré, Gando © GandoIT / WikiCommons

בעודו ממשיך ללמוד את לימודיו, הקים קרה את חברת Kéré Architecture וכן קרנות בשם "Schulbausteine ​​für Gando", או בערך "אבני בניין לגנדו", מתוך כוונה להקים בית ספר יסודי כדי שילדי גנדו יהיו אותן הזדמנויות שניתנו לו. עם זאת, Kéré לא עצר שם. במקום להיכנס ולהשתמש בעושרו לבניית בית הספר ועשה איתו, הוא השתמש בפרויקט כשיטה לשימוש במיומנויות, חומרים וטכנולוגיות מקומיות, ובמקביל לחנך את אנשי הכפר למיומנויות בנייה ולתרום לכלכלה המקומית. בכך עשה Kéré למטרה לשלב שיטות ארכיטקטורה אירופאיות שהשיג בגרמניה עם טכניקות בנייה מסורתיות בבורקינה פאסו, והתאמתן זו לזו, הן המודרניות והן המסורתיות, כדי ליצור משהו חדשני ומתאים באופן מושלם לספציפית שלו מקום.

בית הספר היסודי Kéré, Gando © Schulbausteine ​​/ WikiCommons

חמושים בידע האדריכלי המודרני שלהם, אדריכלים מחברה שלו חברו יחד עם הקהילה המקומית בגנדו לבניית בית הספר היסודי, שקיבל את פרס אגא חאן לאדריכלות בשנת 2004 על השימוש החדשני שלו בשיטות מסורתיות ובת קיימא. הקהילה הייתה במקור ספקנית לגבי השימוש בחימר בבניית בית הספר, שכן חימר נתפס כחומר גרוע, שלא סביר שתשרוד את העונה הגשומה; עדיף בטון יציב יותר. עם זאת, מכיוון שבטון היה גם יקר וגם לא מתאים מאוד, כשהוא מתחמם מאוד בטמפרטורות הגבוהות של בורקינה פאסו, השתמש קרה בחימר, שהוא זול וגם זמין מקומי, באופן שיקדם את מיטב תכונותיו. החימר הוגן בגג פח רחב שהונף מעל הבניין כדי להגן עליו מפני הגשם ולאפשר אוויר להסתובב מתחת, לשמור על טמפרטורות נמוכות ומספקים סביבת למידה אידיאלית לילדיו של גנדו.

כפר גנדו © שולבאוסטיין / WikiCommons

מה שהכי מדהים בפרויקט של Kéré היה המאמץ החיובי שלה לעסוק בקהילה, והתגובה הנלהבת שקיבלה בתורו. גברים ונשים מהכפר עזרו לריסוק אבנים בהכנת הריצוף, אספו אבנים ליסודות ולחצו אדמה על קירות בית הספר, והפחיתו באופן קיצוני את העלויות העצומות שעלולות להיות מהנדסים ובוני אירופה. בעזרת הכניסה לפרויקט קיבלו הכפריים הכשרה במגוון טכניקות בנייה, פיתוח מיומנויות משלהם ופתחו להם חלון הזדמנויות להבטיח עבודות בנייה אחרות. פרויקט ראשוני זה הוביל להתפתחויות נוספות בגנדו הכוללות בית ספר תיכון, ספריית בתי ספר, מגורים למורים, כמו גם פרויקט עץ מנגו, שנועד הן לשפר את התזונה של הכפריים על ידי מאבק בתת תזונה והן ליצור מרחב מוצל בו הקהילה תוכל תנוח ותירגע. הפרויקט הוביל גם כפרים אחרים בסביבה לבצע פרויקטים של בניית בתי ספר משלהם בשיתוף עם גנדו.

אירוח המורים של Kéré, Gando © GandoIT / WikiCommons

עבודתו המפורסמת של Kéré הובילה למגוון רחב של פרויקטים בכל רחבי העולם, כולל המרכז לאדריכלות אדמה במופטי, צפון מאלי, הפארק הלאומי מאלי, מוזיאון הצלב האדום הבינלאומי וסהר האדום בז'נבה ופיתוח נמל ג'או שאן שב חרסינה. הפרויקט שלו על כפר אופרה במדינת מולדתו, עליו היה במקור ספקן, הפך לדרך השראה לעורר תחושה של זהות תרבותית בבורקינה פאסו, שהיא מרכז הקולנוע והתיאטרון האפריקני, על ידי מתן מרחב לחילופי תרבות. בין אנשים בעלי רקע תרבותי ומשפחתי שונה. כפר האופרה 'רמדואוגו' משתרע כעת על אתר בן 12 דונם, עם אולם פסטיבל ותיאטרון, מרכז רפואי, בית ספר, בתי הארחה ופאנלים סולאריים. כמו פרויקט בית הספר היסודי הראשון בגנדו, בניית כפר האופרה התרחשה באמצעות חומרים מקומיים כמו חימר, לייטייט, עץ אדמה וחניכיים, ומאמציהם של תושבי המקום.

המגוון האדריכלי והטווח הגיאוגרפי של פרויקטים אלה, העוסקים כולם בהיסטוריה ובתרבות של כל אתר ספציפי, הכניסו את Kéré לכוכב אדריכלי, והעניקו לו כבוד ראוי לעשייתו ולאתוס. כיום הוא מרצה באוניברסיטה הטכנית של ברלין, בדגש על 'אדריכלות בר-קיימא ומונע קהילה', ולקח על עצמו פרופסור בהרווארד בשנת 2012, לפני שהתחיל ללמד באקדמיה לאמריטיטורה די מנדריסיו. עם זאת, הוא עדיין נשאר נאמן לשורשיו, לעתים קרובות מבקר את משפחתו בגנדו והמשיך לקדם את המנטרה המקורית שלו: 'אנשים הם הבסיס לכל יצירה'.