היסטוריה של מוזיאון הפלנטין-מורטוס באנטוורפן

היסטוריה של מוזיאון הפלנטין-מורטוס באנטוורפן
היסטוריה של מוזיאון הפלנטין-מורטוס באנטוורפן
Anonim

לאורך נהר שלדט ליד שפך Westerschelde שוכנת אנטוורפן, העיר השנייה בגודלה בבלגיה ואחד הנמלים העמוסים ביותר באירופה. העיר אנטוורפן מוכרת כמרכז התעשייה והתרבות של צפון בלגיה, ואילו לאחרונה התהוותה כחברה משמעותית בעולם עיצוב האופנה. ההיסטוריה הארוכה של אנטוורפן מילאה את העיר ברשימה ארוכה של אטרקציות ראויות לציון ואבן חן אמיתית ביניהן היא מוזיאון הפלנטין-מורטוס המפואר.

גן החצר הפנימי והארקייד / © ג'יימס רדק

Image

הפלנטין-מורטוס הוא מוזיאון ייחודי החוגג את ההיסטוריה של הדפוס האירופי דרך בית המלאכה לשעבר וביתו של המדפיס המהולל ביותר של העיר, כריסטוף פלנטין. כריכת ספרים ממסחר צ'יסטופה פלנטין עברה לאנטוורפן מצרפת עם משפחתו סביב שנת 1550. בתחילה, הוא ביסס את עצמו כקלסר ספרים, אולם ערב אחד בשנת 1555 הוא נפצע קשה על ידי קבוצת בריונים. אף שכריסטוף התאושש, הוא כבר לא יכול היה לעבוד כקלסר ספרים והחליט להפוך למדפסת. כמו בעסקיו הקודמים הוא שגשג וביסס את עצמו היטב ובסדנה שלו, ששמה "מצפי הזהב", כאחד מבתי הדפוס הטובים באנטוורפן. עסקיו גדלו והוא החליט לעבור לגור בבניין גדול יותר ב- Vrijdagmarkt בשנת 1576. בשלב זה פעלו בין 16 ל 22 מכבשים ומעל 80 עובדים. בית המלאכה שלו היה התעשייתי ביותר מסוגו עד תחילת המאה ה -19.

חנות הספרים של פלנטין-מורטוס מהמאה ה -18 / © ג'יימס רדק

כריסטוף פלנטין התיישב באנטוורפן מכיוון שהיה אז מרכז הסחר בצפון אירופה וכתוצאה מכך העיר הגדולה ביותר מצפון להרי האלפים. בעיר היו מדפסות רבות וכדי להבדיל את עצמן מהן, כריסטוף ניסה להדפיס הדפסים באיכות מעולה. בחדר הגיאוגרפיה מוצגים רבים מהמפות המפורטות של כריסטוף שנעשו בחנות. אנטוורפן בימיו הייתה מרכז הקרטוגרפיה והרבה קרטוגרפים גדולים כמו אברהם אורטליוס העדיפו את אומנותו של כריסטוף.

ספרייה קטנה / © ג'יימס רדק

ברחבי המוזיאון מוצגים ספרים באופן נושאי, כמו בחדר המורטוס עם מבחר מיצירות המודפס של המשפחה לאורך מאות שנים, חדר המדפיסים הזרים עם יצירות של מדפסות ברחבי אירופה, וחדר גוטנברג עם תנ"ך של גוטנברג 36 שלם. הספרייה ההומניסטית מדגימה להפליא ספרייה פרטית מהמאה ה -17, תוך שהיא מציגה חלק קטן מהספרים המוחזקים באוסף מוזיאון מורטוס. כריסטוף התחיל לראשונה את הספרייה למטרה המעשית של בעלות על טקסט של יצירות שהוא היה מדפיס או את סוגי כתב היד שהוא רצה להעתיק (מדפסות מוקדמות עיצבו באופן מכוון את סוגן על כתבי יד מימי הביניים). עם הזמן נוספו לספריה ספרים נוספים וכתבי יד ובהמשך רכשו אוצרי מוזיאונים 90 אחוז מהעבודות שהודפסו בבית הדפוס, מה שהופך אותה לאוסף השלם ביותר של ספרי פלנטין-מורטוס בעולם.

מפת בריטניה ואירלנד מהגיאוגרפיה / © ג'יימס רדק

ההצלחה לטווח הארוך של כריסטוף פלנטין ומצפני הזהב הובטחה על ידי שני עקרונות משפחתם. ראשית, המוטו המשפחתי שלהם, Labore et Constantia (Work and Constancy), הועבר לכל מנהל ברציפות ברציפות על ידי הדוגמה של מייסדה. כריסטוף פלנטין שאף לאיכות ואמינות לאורך כל החיים הללו והמשיך בעבודתו גם לאחר תחקיר מהאינקוויזיציה, שבזמן זה הוא עבר להתגורר באופן זמני להולנד. לאחר שהתרחק בשלום, הקים בית דפוס חדש בעיירת האוניברסיטה בליידן. מאוחר יותר כריסטוף התמיד במהלך הזעם הספרדי וההרס של אנטוורפן במלחמת 80 השנים שסימנו את סוף שגשוגה של העיר. הוא הפך לאחד המדפיסים הראשונים של הרפורמציה הנגדית בצפון אירופה והניח בסיס יציב לצאצאיו לבנות עליהם.

חדר ציור קטן / © ג'יימס רדק

העיקרון השני החשוב היה התנאי לכך שלילד הבכור לא מובטח בהכרח שליטה בבית המלאכה של אביו, אלא במקום זאת ייקרא לבן המסוגל ביותר כיורש. אמצעי מעשי זה גונן על מצפני הזהב מפני ניהול לא נכון והיה כלל מההתחלה מאז בנו היחיד של כריסטוף פלנטין נפטר צעיר ונולדו לו חמש בנות. מאוחר יותר הוא החליט לערוך את בית הדפוס שלו לחניך שלו ג'אן מורטוס. ג'אן התחתן עם בתו של כריסטוף מרטינה פלנטין בשנת 1570. בית המלאכה של כריסטוף בליידן ניהל על ידי החניך השני והחתן שלו פרנסיסקוס רפאלנגיוס. עשרה דורות ממשפחת פלנטין-מורטוס היו מנהלים את מצפני הזהב עד שלבסוף בשנת 1876 מכר יונקרדר אדוארד מורטוס את הסדנה בשלמותה למדינה הבלגית לצורך שימורה והפיכתה למוזיאון, והעניק גישה לציבור.

חדר הדפוס / © ג'יימס רדק

כיום הקסם של מוזיאון פלנטין-מורטוס משכר כמעט כשמבקרים בחדרים הרבים באחוזה. חדר המתקן, המשרד וחדר יוסטוס ליפיסוס מחיים את דפי ההיסטוריה וממחישים עולם מלא בסיפורי ספרד החדשה, הודו המזרחית ומלחמות הדת בין פרוטסטנטים וקתולים. חדר ההדפסה וחדר הסדר המשתמר כל כך נקיים, עד שלא נראה מוזר שחניך יופיע עם גיליונות נייר או דיו. חנות הספרים - שנבנתה בראשית המאה ה -18 - נפתחת לרחוב, והיא כל כך ציורית, שקל מאוד לדמיין עוברים ושבים חובשי פאות וכובעי נוצות. המוזיאון הזה הוא דוגמא נדירה להיסטוריה חיה המופקת בצורה חלקה לאטרקציה תיירותית החושפת את העבר בצורה כה מוחשית עד כי ריח של ייבוש דיו, טבק בצינור ותבשיל ארנב יסתנן דרך החלונות.

מבט לבית המשפט הפנימי מתחת לארקייד / © ג'יימס רדק

חובב ההיסטוריה, או מטייל סקרן המחפש יום ייחודי באנטוורפן, חייב לבקר בקתדרלה אונזה-לייב-ורואה, רובנשאוס וטברנה פלברום (הממוקם במרתף מהמאה ה -15 מואר באור נרות) לארוחה דשנה בליווי בירה טרפיסטית. להשלמת היום, הקדישו כמה שעות לחקר מוזיאון הפלנטין-מורטוס. אל תחמיץ את רשימת הספרים האסורים (Index Librorum Prohibitorum) התלויה בחנות הספרים מהמאה ה -18.