האירית נתפסת לעתים כשפה נשכחת, שאינה רלוונטית לחיים המודרניים; עם זאת, מדיה חדשה כמו פודקאסטים, חשבונות טוויטר ומגזינים מקוונים מוכיחים את ההנחה הזו כשגויה.
למרות העובדה שפחות ממחצית מאוכלוסיית אירלנד מדברת זאת, השפה האירית פורחת בתקשורת בזכות העידן הדיגיטלי. המציעים תחייה זו הם תומכים נלהבים של גייג '(אירית), אשר מוצאים דרכים להביא אותה לקהל רחב וצעיר יותר ויותר.
"בתרגול היצירתי שלי, שפה ונוף שזורים זה בזה לחלוטין, " אומרת המשוררת אנמרי ני צ'וראין, שגדלה על הבגמים בצפון צפון דונגל. "אני בא לשירה בידיעה שגייליג מולדתי הועלה לראשונה לאבן ונביחה בצורה של אוגם (האלף-בית האירי של ימי הביניים הקדומים). אם אנו ברצינות באירלנד לחיות בהרמוניה עם הסביבה הפראית, עלינו להתייחס ברצינות לגאילג 'כדרך לגישה לידע עתיק, פולקלור וטיפים מעשיים לחיים טובים."
ני צ'ורראיין, שקבוצת הבכורה המוערכת שלה Bloodroot יצאה בשנת 2017, מתארת את השפה הראשונה שלה כ"משהו שאני מרגישה יותר ויותר אמוציונלית כלפיו ". היא מאמינה כי לנו בעולם המודרני יש הרבה מה ללמוד מאירית - אחת השפות העתיקות ביותר ששרדו בעולם, עם הספרות העתיקה ביותר במערב אירופה.
"הטמעה בגייליג 'היא דרך פתוחה ומכילה באופן טבעי להיות בעולם", היא מסבירה ומשתמשת במילה' תהלך 'כדוגמה. בדרך כלל מתורגם כ"משפחה ", הוא מתייחס בפשטות לכל האנשים במשק הבית - רעיון רחב יותר ומסביר פנים. "מבחינת שורשים וקהילה, עולם שלם של חוכמה הולך לאיבוד - ממש תרתי משמע - בתרגום", היא אומרת.
עדיין השפה הראשונה הרשמית של הרפובליקה - ונושא בית ספר חובה - מדברים על ידי אירית על ידי 39.8 אחוזים מהאוכלוסייה על פי מפקד מפקד 2016. רק 1.7 אחוזים משתמשים בו מדי יום. בקושי מדברים עד כדי כך שהיא מסווגת כיום על ידי אונסק"ו כ"סכנת הכחדה בהחלט ".
נראה כי דרך או Séaghdha, מחבר הספר Motherfoclóir: Dispatches from a Not So Dead (2017). הספר צמח מחשבון הטוויטר שלו @theirishfor, המספק לעשרות אלפי העוקבים "סמיתרים של איריים, שתורגמו ל [אהבה] להנאתך". הספר זכה בספר השנה הלא פופולרית של ספרות הלא-בדיונית בפרסי הספרים האיריים לשנת 2017, ו- Ó Séaghdha זכה לשבחים על גישתו הרעננה והמצחיקה. (ציוץ אחרון הזהיר כי "'קרן' היא מילה אירית ליקירי; לא להתבלבל עם 'קרראן' שפירושו שכבת החלאות העבה על גבי חלב חמאה.")
אבל מאחורי המוטיבציות של Ó Séaghdha יש סיפור נוקב. הוא התחיל את @theirishfor בתחילת 2015, חודשים ספורים לאחר שהתחתן. "לא חשבתי על אירית כבר זמן מה, " הוא אומר, אך נסיבות עצובות החזירו אותו לקדמת מוחו. "אבא שלי היה חולה מכדי לנאום בחתונה, ואני גם חשבתי שלא יישאר לי הרבה זמן לדבר איתו על כל הדברים שהוא רוצה לדבר עליהם. רציתי לדעת למה אירית זה משהו שממש חשוב לו."
במהלך חיפוש אחר קריאה אירית לטקס, Ó Séaghdha החל למעוד במילים וביטויים יפים ולדבר עם אביו עליהם. "התחלתי להקליט את מה שלמדתי והקמתי את חשבון הטוויטר שהפך לפופולרי מאוד מהר. התברר שהרבה אנשים התעניינו בזה כמוני. " מאז השיק פודקאסט פופולרי - שנקרא גם Motherfoclóir - שלדבריו מצא בקלות קהל מעורב. "גם אנשים שמתעניינים בשפה האירית רק בבעיטה, מקבלים בעיטה מזה, וגם אנשים שיודעים יותר אירית ממני."
אחרים גילו באופן דומה את עמדותיהם המשתנות. "הסטיגמה הישנה של אירית בהיותה שפת העבר, אנחנו סוף סוף מאבדים את זה", אומר טומאי או קונגאילה, מייסד חברת NÓS, מגזין תרבות ואורח החיים השפה האירית עטורת הפרסים שממוקם בבלפסט. "ההשפעה הישנה הפוסט-קולוניאלית היא סוג של השארתנו. אנחנו צומחים מזה. במדינה בכלל, וגם בתרבות שלנו, אנו הופכים להיות בטוחים יותר וחיוביים יותר, ואני חושב שזה בא לידי ביטוי באופן שבו אנשים רואים את השפה."
בשנת 2008, Ó Conghaile ראה פער בשוק של מגזין עכשווי בשפה האירית, שהתמקד ב"סוגיות פופולריות: מוסיקה, סרט, טכנולוגיה, נסיעות, סקס, הכל ". עם צוות חברים הוא יצר ועיצב מוצר כזה, הפיץ אותו ברשת, ובקרוב היו לו יותר מ -300 מנויים, ובשלב זה NÓS הלכה להדפיס. יותר מעשור לאחר מכן, זה הפך למגזין מקוון עם מדי פעם מהדורות דפוס מיוחדות, ורשת של תורמים באירלנד ומחוצה לה. לא הייתה שום בעיה למצוא קהל קוראים, בעיקר בקרב אנשים בין הגילאים 20-30 - עדות נוספת לכך שקהל בן אלפיים חיפש קשר לשפה האירית.
Raidió RíRá פונה לדמוגרפיה צעירה עוד יותר. תחנת הרדיו באינטרנט מנגנת להיטי תרשימים כמו גם מוזיקה בשפה האירית, שזורה בחדשות ספורט וסרטים לחלוטין כמו גאילג '(באירית), ומעבירה סדנאות קבועות בבתי ספר ברחבי הארץ, המעניקה לצעירים אפשרות לראות כיצד מופיעים תכניות רדיו..
"אנו מגיעים להרבה אנשים דרך בתי ספר וקורסי קיץ בג'ילטאכט (אזורים דוברי ערבית באירלנד)", מסביר מנהל התחנה, ניאם ני כרונין. "עבור אנשים שלומדים בבית הספר, ובמיוחד אלו הלומדים למבחנים, זו דרך מהנה ומהנה עבורם להקשיב ולהרים אירים נוספים." Raidió RíRá זכה לקהל הגבוה ביותר אי פעם בשנת 2018, עם כמעט 20, 000 מאזינים מקוונים בחודש, ועוד יותר דרך האפליקציה שלה.
ברור שהתקשורת המודרנית על צורותיה השונות עוזרת לקרב את האירים לאירים להיסטוריה ולשורשיהם. השפה מופיעה בצורות חדשות ומשמשת להעברת סוגיות עכשוויות, כמו בספרי בדיוני צעירים למבוגרים כמו Nóinín של מאיר צפף, הבוחנת את הסכנות הפוטנציאליות של היכרויות מקוונות. משחקי וידאו מתורגמים לאירית, ועוזרים וירטואליים דוברי אירית באופק. יש אפילו מגזין פורנו בשפה האירית.
נראה כי הבעיה היחידה היא פגישה עם התיאבון הגובר. "זה יהיה נהדר לראות אנשים עצמאיים יותר שיוצאים עם התוכן שלהם
מכיוון שיש ביקוש לזה, "אומר Ó Gallachóir של דונל, מ- Peig.ie, אתר שמספק לדוברי אירים ולומדים חדשות, הודעות על משרות ומפת שיעורים, קבוצות שיחה ואירועים אחרים באזורם. לדברי Ó Gallachóir, Peig.ie חלה עלייה מתמדת בקרב המשתמשים מאז הקמתה בשנת 2015. "המספרים הולכים לכיוון אחד וזהו."
