איך שתי נשים מוסלמיות אמריקאיות חוגגות את עיד אל פיטר

חודש הרמדאן הקדוש הוא זמן להרהור, משמעת עצמית, צדקה וחגיגה. אבל עבור שתי נשים אמריקאיות-מוסלמיות מהדור הראשון, הטמעת המסורות הדתיות שלהן בתרבות עכשווית לא תמיד הייתה קלה.

אפרוג'ה, אמריקאית-מוסלמית שהוריה עלו מבנגלדש, גדלה בעיר ניו יורק בשנות ה -90. למרות העובדה שיש כיום 1.6 מיליארד מוסלמים בעולם, אפרוג'ה נזכרת בהיותם מעט מאוד השראה לעיצוב במהלך חודש הרמדאן. באותה תקופה בארצות הברית (ובודאי שגם בימינו), חגים אסלאמיים היו עדיין לא ידועים יחסית, אפילו בסיר הערבוב התרבותי שהוא ניו יורק.

אפרוג'ה נזכר בתחושת החלקה או אובדן, שמהגרים מהדור הראשון והשני יכולים לחוות באמצעות התבוללות. "כשההורים שלי באו [מבנגלדש], זה היה יותר קשור להישרדות", היא נזכרת. "הם השמיטו את התרבות שלהם, הם הפילו הרבה דברים שהם היו רגילים אליהם כי פשוט לא הייתה להם גישה לזה."

בזמן שלמדה בבתי ספר ציבוריים, אפרוג'ה הייתה חשופה יותר לקישוטי חג המולד והפסחא, וראתה מעט מאוד עיצוב אסלאמי בסביבתה הקרובה. "בבית הספר למדנו על חג החנוכה וחג המולד, אבל האמונה שלי לא הייתה מעולם. אם הייתי אומר למישהו, 'אה אני צם', נשמע לי זר."

אך ככל שהתבגרה ובסופו של דבר הפכה לאישה ואם, לקחה אפרוג'ה עיצובים פופולריים נוצריים-אמריקניים וחשבה לעצמה, "איך אוכל מוסלמי לחבר אותם?"

"במקום עוגיות בצורת ביצה [לקראת חג הפסחא], אני אכין עוגיות בצורת מסגד או סהר", היא אומרת. "במקום סנטה הסוד, נקיים את Secret Eid-y. זה אותו קונספט בו אתה מצייר הרבה, יש לך תקציב ומחליף ומתנות."

אמנם אין סמל מוגדר לאיסלאם, אולם הירח משמש כדי לסמן דגש על לוח השנה הירחי. "באיסלאם אנו עוברים על לוח השנה הירחי ומתחילים את הפסטיבלים על סמך מיקום הירח."

על מנת להלהיב את ילדיה לקראת החגים, עפרוג'ה מעוטרת כעת באורות, זרים וכרזות האומרות "עיד שמח" או "רמדאן שמח." היא אפילו תשלח שקיות טובות וכרטיסים לשכניה. "הם חלק מהקהילה שלי. אנו מזמינים אותם לחגיגה [לעיד] ויש לנו מדיניות של דלת פתוחה. אני נותן לשכנים ראש בראש ונקיים פינוקים תרבותיים וכאלה שהם טיפוסיים, כמו קאפקייקס."

באמצעות עיצוב אפרוג'ה מלמדת את ילדיה להיות יצירתיים, תוך כדי לימוד אנשים מאמונות אחרות את שיעור הסובלנות. "לכל תרבות יש את היופי שלה", היא אומרת. באופן אישי, היא מנסה לשלב מסורות עיצוב של בנגלאששי ביצירותיה שלה: "עיצובים בדרום מזרח אסיה נוטים להיות גפן יותר מפותלים, אך מבחינה מבנית אין עיצוב מוגדר לעיד או לרמדאן. זה מה שהתרבות מכניסה."

מכיוון שהאסלאם אינו קשור לאף אליל, פסל או סמל, לתרבות יש קשר לאופן בו מוסלמים חוגגים את החגים. "הדת באה במקום הראשון והתרבות מגיעה למקום השני, אבל השניים יכולים ללחוץ יד", היא מעירה.

כשנשאל מה המשמעות של הרמדאן עבורה, אומר אפרוג'ה שההיבטים הרוחניים והקדושים של החודש הם בעלי חשיבות עליונה: "זה קשור לסובלנות ומשמעת עצמית. אנו צמים מהזריחה ועד השקיעה כדי להרגיש קרובים יותר לאנשים שהם פחות בר מזל, שאין להם גישה למזון ומים, ולהתקרב לבורא. זה קשור לצדקה. תפילה. מוודאים ששכניכם בסדר. זה מה שרמדאן עוסק בו."

אפרוג'ה מאמינה שמוסלמים צריכים לבצע מעשי צדקה לאורך כל השנה, ולא רק במהלך החודש הקדוש, אם כי היא מודה שזה מתגמל במיוחד במהלך הרמדאן, שזה זמן להתבוננות מעמיקה. "אנו מעריכים את עצמנו כמה רחוק הגענו, כמה קרבנו ללמוד את הבורא, ולא רק את הבריאה."

במערב התיכון, מינה, פקיסטנית-אמריקאית-מוסלמית ("הזהות המוסלמית היא הכי קבועה עבורי, " היא אומרת), גם היא זוכרת שלא הייתה לה הרבה גישה לעיצוב חגיגי תוך כדי התבגרותו. הוריה עלו לארצות הברית בשנות העשרים לחייהם, ובדומה למשפחתה של אפרוג'ה, נאלצו להשאיר אחריהם רבים מהמסורות התרבותיות שלהם במהלך המעבר.

"הדרך בה אתה חוגג את עיד היא על ידי מתן כסף, אבל בבגרותי הייתי רואה את חברי לכיתה מקבלים ומחליפים מתנות לחגים הגדולים שלהם", נזכר מינה. "כשהיו שואלים 'מה זה עיד?' פשוט הייתי אומר 'ככה מוסלמים חוגגים את חג המולד'."

בניסיון של מינה להתארגן לחודש קדוש זה ולחגיגות שלאחר מכן, היא הייתה מעיין את מדורי חג המולד בחנויות, ואז מקשטת את פנים הבית באורות, זרי פרחים ושאר פריטים "שאולים" מחגים פופולריים. בסופו של דבר, לאחר שהתחתנה, היא החליטה שהיא רוצה לחגוג את החודש הקדוש על פי המסורות הדתיות שלה.

"יכול להיות שזה נובע ממדיה חברתית, אבל אפילו עד לפני 10 שנים, לא הייתי מבחין באף מוסלמי-אמריקני שמקשט לעיד. עכשיו, אם תמשיך על אטסי, תקבל מאות להיטים לרעיונות לקישוט, "היא אומרת. "לפני כן, אולי תראו בלונים או משהו לילדים, אבל באמת לא תראו קישוטים."

אוסף הרמדאן? #ramadan #ramadandecor #ramadandecorations #ramadangift

פוסט ששיתף TheHomeShop5 (@ thehomeshop5) בתאריך 8 במאי 2017 בשעה 10:49 PDT

עכשיו, מינה עוסקת במציאת דרכים חדשות לעיצוב לחג: "חשוב לי להפיץ עיצוב DIY קל, מכיוון שחשוב לחגוג בצורה מוחשית לתרבות שלנו."

חשוב לציין כי ישנם הבדלים עצומים בין הדרכים בהן חוגגים עיד על ידי מוסלמים מאזורים שונים בעולם.

"כשאני חושב על חודש הרמדאן, הדבר המגניב לנסוע למסגד באמריקה הוא שיש כל כך הרבה אנשים שונים מאזורים שונים בעולם. אני אתפלל ליד סומלי אמריקני, מצרים, פקיסטנים, "אומרת מינה. "שמתי לב לדבר הזה בו הרבה אנשים מצרים ומרוקאים היו מקשטים בפנסים. הבנתי שיש מילה ממשית בערבית לזה: fanush."

"להבנתי, " היא מוסיפה, "אתה תולה את הפנסים האלה במהלך חודש הרמדאן כדי לסמן שיש משהו מיוחד שקורה."

במהלך החיפושים שלה אחר רעיונות לעיצוב יצירתי וחגיגי, Meena נתקלה בקבוצת אינסטגרם בשם "creativemuslimwomen", ומצאה השראה חדשה. "נחשפתי לכל הנשים האחרות שרוצות ליצור אמנות לחגים האלה", היא אומרת. היא החלה לפתח עיצובים משלה, כמו פנסי נייר, זרי נייר שחור עם אותיות זהב ואפילו כרטיסי תפילה ופנסי צום לילדים, כדי לחנך אותם למשמעות הרמדאן.

#CMWwednesday מאת @mariam_paints: אני תמיד תוהה איך אנשים עושים כל כך הרבה מסרים יפים, הבלגן שלי נראה יותר כמו, גם בלגן שלם ・ ・ ・ שתף את העבודה שלך בתהליך או תמונה של סביבת עבודה על ידי תיוג החשבון שלנו ושימוש ב- hashtag של CMWwednesday. ? ✒✏ ???????? ✂ ????????????? #CreativeMuslimWomen

פוסט ששיתף נשים מוסלמיות יצירתיות (@creativemuslimwomen) בתאריך 17 במאי 2017 בשעה 16:36 PDT

מינה מאמינה שחיוני להנגיש את החג לכולם, ללא קשר למחסומי השפה. "עבור חלקנו חשוב לא להתנתק בערבית כי זה לא נגיש אם אתה לא דובר שפת אם", היא מציינת. "חשוב לי לשלב את האנגלית בכיתוב [של קלפים, קליגרפיה, ייצור זרים]."

"אני רוצה לקשט כדי להכניס אותי למצב רוח לעבוד, " היא אומרת, "מצב הרוח להיות טוב לב."

אמריקאים שאינם מוסלמים יכולים ללמוד הרבה מתורת הרמדאן וחגיגת עיד. חגים אלה מזכירים לנו להיות חביבים זה עם זה, לכבד את ההבדלים זה את זה, ולדברים שהטקסטים המקודשים מכריזים: ואהבת את שכנתך.