לה באסטארדה הוא הספר הראשון שכתבה אישה מגינאה המשוונית שתורגם לאנגלית. זה לבדו הוא הישג ראוי לציון עבור טריפוניה מליבה אובונו, אך הוא מחוויר בהשוואה לעבודה עצמה.
בליבה, לה באסטארדה הוא סיפור של גיל העידן, הבוחן את המתחים בין נטיותיו הטבעיות, ההשפעות התרבותיות והבחירות המעצבות את מסעו. הדמות הראשית אוקומו היא ילדה צעירה יתומה שגדלה על ידי סבא וסבתא הנוקשים שלה כחברה יקרת ערך בקהילה שלה, הפאנג. היא משתוקקת לפגוש את האיש שאביה, אך מעולם לא התחתנה עם אמה.
'לה באסטרדה' מאת טריפוניה מליבה אובונו באדיבות העיתונות הפמיניסטית
אוקומו נמצא גם במסע של גילוי עצמי. היא מחפשת את מקומה בחברה. היא מוצאת תחושת שייכות במאהבה דינה ובשתי נשים צעירות נוספות שיוצרות את "מועדון החוסר הגינות" - שם חיבה לקשר הפוליאמורומי שלהן, שם הקבוצה רק מינית זו עם זו עם ארבעת הנוכחים.
לאוקומו יש מערכת יחסים קרובה עם דודה, מרסלו, וצפתה בדרך שבה הוא מתייחס כמוצא על ידי הקהילה בגלל כישלונו לעמוד בגבריות הפאנג הראויה. הוא דוחה כל סידורי נישואין. כאשר הוא מסרב לישון עם אלמנת אחיו המנוח, כמנהג פאנג, הוא מתרחק מקצוות העיר עד שנשרף ביתו. לאחר מכן הוא בוחר לעבור עוד יותר לעומק הג'ונגל, הרחק מהסכנות שהקהילה שלו מציגה בפניו. הדינמיקה הזו, כשהיא צופה בנידוי דודה, הופכת מכריעה להבנת אוקומו את תרבותה ואת עצמה.
"לא הבנתי מה המשמעות של להיות גבר", היא אומרת. "אם בעבר חשבתי שמספיק להיתקל באיברי המין בין רגליו, עכשיו לא הייתי כל כך בטוח. מכיוון שהדוד מרסלו היה כזה, אבל איש בכפר לא ראה בו אדם."
במערב, זהותו של דודה מרסלו נקרא הומו בגלל סירובו לישון עם נשים, אך בקרב הפאנג הוא תואר "גבר-אישה". שפה זו חשובה שכן המתח של הסיפור קשור כל כך הדוק בחיפוש אחר זהות. הדמויות מחפשות לשים תוויות על נסיבותיהן בהן אין מילים בשפת הפאנג המקורית שלהן.
כשאוקומו מוצא את עצמה מאוהבת בחברתה דינה, היא שואלת את דודה ואת בת זוגו, ישועזין:
"ואיך מסורת פאנג מגדירה אותנו? אם גבר שנמצא עם גבר אחר נקרא גבר-אישה, איך נקראות נשים שעושות את אותו הדבר?"
"אין מילה לזה. זה כאילו שאתה לא קיים, "אמר דודי בבוטות. [
] "יש לך כל כך הרבה שאלות, אני אענה על השאלות שאני יכול." הוא אחז בידו של ישו. זה היה דבר מוזר בשבילי לראות, ושניהם הבחינו בכך.
"אתה חושב שזה לא שגרתי שאתה ודינה ביחד?"
"כן, אבל בכפר אומרים שגבר רגיל לא מוותר להתעלס עם אישה. לכן קוראים לך גבר-אישה. אין לנו אפילו שם."
"אבל זה לא יותר גרוע?" ישועין אמר. "אם אין לך שם אתה לא נראה ואם אתה לא נראה אתה לא יכול לתבוע זכויות. חוץ מזה, התווית הגברנית-פוגענית מרמזת על זלזול בנשים. זה מצמצם אותם לאובייקטים מיניים פסיביים שאינם פועלים על פי רצונותיהם עצמם. תחשוב על זה. לפי מה שאני יכול לראות, אתה לא טיפש."
פעילי זכויות להט"בים באפריקה הוטחו על ידי האשמות שהם "לא אפריקאים". קבלת ההומוסקסואליות תויגה אידיאל אירו-אמריקני שבניגוד לערכים אפריקאים מסורתיים. אבל לה באסטארדה מציע נרטיב נגדי. בחיפושם אחר הבטיחות, אוקומו וחבריה לא פונים לעיר, כפי שמקובל כל כך בסיפורי הלהט"ב המערביים, אך במקום זאת הם פונים לג'ונגל. הנוף האפריקני מציע את עצמו כמקדש.
אמנם אין גינאה המשוונית חוקים נגד הומוסקסואליות, אך יש סטיגמה חברתית חזקה נגד אנשים להט"בים. אין זה נדיר כי המשטרה עצרה גברים הומואים ומשחררת סרטונים של חקירתם לציבור, גם אם לא הפרו חוקים.
אובונו עושה עבודה מצוינת בריכוז הקורא בעולמו של אוקומו. בתרבות הפאנג יש תרגול של פוליגמיה, כאשר לסבא של אוקומו עצמו יש שתי נשים. האיבה בין שתי נשות סבה צובעת את השקפתה של אוקומו על סוג דינמי של מערכות יחסים. היא מתבוננת בדרכים בהן סבא שלה מעיף את שתי הנשים זו מול זו במערכת יחסים נוגדת. לעומת זאת, מועדון החוסר הגינות מעניק קשר הדדי תומך יותר באמצעות polyamory. נשים אלו יוצרות עבורן רשת המסייעת להציע ביטחון בסופו של דבר כאשר הן מנווטות במאבקי שלהן עם המשפחה, התרבות והכוחות המאיימים לשבור אותם.
לה באסטרדה הוא בסופו של דבר ספר מרומם. אוקומו ויקיריה יוצרים באופן פעיל את הקהילה הדרושה להם. אובונו מנהלת את המשימה הכפולה לחנך את הקורא על גינאה המשוונית שלה ולנער את כל מה שאולי הנחתם על החיים עבור האנשים שגרים שם.
