מה שלמד אותנו בילי אליוט על ההיסטוריה הבריטית

תוכן עניינים:

מה שלמד אותנו בילי אליוט על ההיסטוריה הבריטית
מה שלמד אותנו בילי אליוט על ההיסטוריה הבריטית
Anonim

בילי אליוט הוא על ילד צעיר שמוצא את התשוקה שלו לריקוד. הסרט מוצג בצפון אנגליה באמצע שנות ה -80 וחוקר סטריאוטיפים מגדריים, מעמדות חברתיים שונים, שביתת הכורים משנת 1984 ושימוש באלימות משטרתית. זהו סרט ריאליזם חברתי בריטי בשל תיאורו הריאליסטי של העם הבריטי. בימויו של סטיבן דאלדרי מככב ג'יימי בל וג'ולי וולטרס.

שבירת סטריאוטיפים מגדריים

הגדרות ומחלקות מגדריות מוצגות בחדר הכושר בו בוקרים בנים ובנות משתתפות בשיעורי בלט. כמו שאביו של בילי פשוט מנסח את זה 'בחורים עושים כדורגל, אגרוף, או היאבקות - לא' בלט קפיצי! ' עם זאת, בילי רוצה לרקוד. באמצעות צילום מעקב שנערך להפליא בכפות רגליו של הרקדנית, מגדרים בבירור המגדרים השונים. לא רק אנו יכולים לראות את כפות רגליו הגבריות והגבעולות, אלא שבחירת הצבע - נעלי בלט ורודות לבנות ונעלי האגרוף הכחולות לבילי - מתארת ​​את הצבעים הסטראוטיפיים של שני המגדרים.

בילי אליוט הוקם בשנות השמונים, שם הומוסקסואליות הייתה עדיין נושא שברירי שאפשר לדון בה בהשוואה להיום. סטריאוטיפים מגדריים נחקרים באמצעות הערות הומופוביות של בני משפחה. הסרט מדגיש שבילי לא ממש הומו, כמו שחברי משפחתו חושבים. במלחמת כריות קצרה עם בתו של המורה לריקוד אנו רואים את בילי נופל למען הילדה ומוכיח לקהל שהוא דווקא מתעניין בבנות. דרך חברו של בילי, מייקל, עולה הנושא ההומוסקסואלי. הוא לא רקדן בלט בעצמו, ובכל זאת צולב שמלות בביטחון ועוזר לבילי בשגרת הריקודים שלו.

Image

כפכפי בלט | © הלן מליסאקיס / פליקר

שיעורים חברתיים שונים

הסרט מוגדר בתקופתה של מרגרט תאצ'ר כראש ממשלה. כשנבחרה, התמודד תאצ'ר עם מדינה הרוסה וכאוטית. היה צורך לשנות הרבה דברים ולארגן מחדש. עם זאת, הייתה זו אינפלציה גבוהה שהובילה לאבטלה המונית, שגרמה לחלוקה גדולה עוד יותר בשיעורים חברתיים. זה הטפט והריהוט המדובלל המוצג בבית המציג את הכיתה וחוזר על כמה מעט כסף יש למשפחה. כאשר בילי רוקד ברחובות, הקולנוע עשה שימוש בצילומים רחבים כדי להראות לקהל את הבתים הקטנים ואת השכונה המוזנחת בכללותה. בעזרת צילומים אלה אנו מבינים את העיירה ומבינים כי לא רק משפחתו של בילי היא שגרה גרוע.

כשבילי מגיע לאודישן בבית הספר לבלט המלכותי נוצר ניגודיות קשה בין צילומי הבית לבית הפנים של בית הספר. הפסלים, העמודים הגבוהים והכניסה המפוארת כולם מדגימים את המעמד הגבוה והיחס השמרני של בית הספר.

Image

תצלום של מרגרט תאצ'ר | © יאן ארקסטג'ין / WikiCommons

שביתת הכורים בשנת 1984

פחם היה בעבר אחד החלקים החשובים ביותר בכלכלה הבריטית. באמצע שנות ה -80 רק 17% ממוקשי הפחם שפעלו בעבר בבריטניה עדיין פעלו. למרות שזה לא נעצר שם, כיוון שרבים אחרים נסגרו על ידי הממשלה. כורים רבים יצאו בעבר לשביתה, אך שביתת 1984 הייתה שיאם של כולם. הסיבה מאחורי השביתה הייתה כמות המכרות העצומה שנסגרה, מה שהשאיר מאות גברים מובטלים. הכורים ניסו גם להרוויח שכר הוגן ולקבל הטבות, אך הכי חשוב להחזיר את מקום עבודתם.

העיירה הבדיונית בה שוכן הסרט מכוסה בכרזות פוליטיות המעודדות את הכורים לצאת לשביתה. כורים כאלה מגולמים על ידי אחיו ואביו של בילי. על ידי קביעת הסרט בתקופת זמן זו אנו יכולים לחוות תובנה אישית כיצד השביתה השפיעה על משפחות ברחבי אנגליה. אביו של בילי הוא הורה יחיד, והייאוש שלו לכסף מכריח אותו, למרות אמונותיו הפוליטיות, לחזור לעבוד במפעל. כאשר השביתות הסתיימו, זה היה גם סיום ענף הפחם בבריטניה. כיום נותרו פעילים רק שלושה מוקשים.

Image

שדות פחם של הממלכה המאוחדת במאה ה -19 | © מדהים / WikiCommons