מדוע לתושבים תאילנדים יש כינויים?

לרוב המוחלט של תאי תאילנד שני שמות: שמם המלא, הרשמי, וכינוי. אולם בשונה ממדינות רבות, הכינוי נבחר על ידי ההורים וניתן בלידתו, לעתים קרובות לפני שנבחר ונרשם השם הרשמי! עם זאת, יש משמעות רבה יותר לכינוי בתאילנד מאשר פשוט לשם קצר וקל יותר לזכור.

בדרך כלל אדם תאילנדי משתמש בשמו הרשמי רק במצבים רשמיים. אפילו בעבודה, רוב האנשים משתמשים בכינויים שלהם. זה די מקובל שמכרים לעולם לא יודעים את שמו המלא של האדם, אלא רק את הכינוי שלהם.

התאילנדים השתמשו באופן היסטורי רק בשמות קצרים, בשמות שהיום יחשבו כינויים. בתאילנד של פעם לא היו חמולות, ולכן לא נדרשו מוסכמות שמות מזהות. רק למשפחה המלכותית היו שמות רשמיים, שנלקחו מהשפה העתיקה של סנסקריט.

ילדה צעירה בשמלה תאילנדית מסורתית © Binder.donedat / Flickr

כינויים הם מסורות תרבותיות בתאילנד. התרגול חוזר לתקופת סוקוטאי, כאשר בדרך כלל נקראו תינוקות לפי סדר לידתם. השמות שתורגמו כמספרים או מילים כמו זקנים וצעירים היו הנורמה. כינויים התפתחו כדי לתאר את מראה התינוק, מה שהוביל לצבעים ותארים כמו שימוש בשומן, דק, גדול, קטן, ארוך וקצר. בתקופת האיוטהאיה היה מקובל שגם לתינוקות היו שמות של מאפיינים או פריטים רצויים, כמו חזק, זהב, אמיץ וכדומה.

בתקופות מאוחרות יותר, ניתנו לתינוקות שני שמות כדי לבלבל בין רוחות מרושעות שאולי ירצו לגנוב את התינוק או להפריע לחייו של האדם. הרגישו כי על ידי שני שמות הרוחות נוטים פחות להתערב בענייני אנשים. בנוסף, קריאה לילד בשם לא רצוי, כמו חזיר, כלב או שומן, נאמרה כמרתיעה רוח רעה מלרצות לקחת את התינוק. נהוג כיום שאנשים יימנעו מלהעיר, למשל, על כמה תינוק יפה או חמוד מאותן סיבות.

גברת תאילנדית מבוגרת © מארק פישר / פליקר

העניין בשמות ילדים לפי נתונים אסטרולוגיים הפך לפופולארי גם הוא, ומכאן מספרם ההולך וגדל של אנשים שהתחילו להתייעץ עם נזירים וחכמים בבחירת שמות. המלך ראמה השישי החל למסור שמות משפחה למשרתי המלוכה, כששמות הם חלק מהמעמד בתאילנד.

עד שנת 1913, החוק התאילנדי חייב את השימוש בשמות משפחה, בעיקר מסיבות זיהוי מעשיות. מעניין שלא לשתי משפחות יכול להיות שם זהה; כל אחד עם אותו שם משפחה קשור אפוא בדרך כלשהי. כדי לשפר את מעמדם, אנשים קבועים החלו מאוחר יותר לאמץ שמות פרטיים נשמעים וארוכים יותר. זה היה שינוי די לאחרונה, שהתרחש לאחר המהפכה של 1931. למען הקלות, אנשים שמרו גם על כינויים, שניתנו בלידתם, כשהוועידה נמשכה עד ימינו.

באופן מעשי כיום, תינוקות רבים אינם מקבלים את שמם הרשמי עד שההורים התייעצו עם נזיר, מגדת עתידות או אדם מכובד אחר בחברה. לשמות יש משמעות רבה בתאילנד, ונאמרים כי הן משפיעות על כל עתידו של האדם. עד להחלטת השם הרשמי, ההורים זקוקים לכינוי לתינוקם. אלא אם כן, כמובן, הם רוצים לקרוא לו או לה "תינוק" למשך מספר שבועות!

הבחירה בכינויים כיום נובעת ברובה מהעדפתם האישית של ההורים. חלקם עדיין משתמשים במוסכמות שמות מסורתיות, ואילו אחרים בוחרים כינויים על סמך מה שנשמע להם נעים. ישנם, כמו בתרבויות רבות, מגמות שאנשים מסוימים עוקבים אחריהן, כמו שימוש במילים זרות לכינויים. לפעמים, משפחות אינן מודעות למשמעויות של מילים כאלה, פשוט בוחרות אותן מכיוון שהן נשמעות מעניינות. לעיתים, הכינוי עשוי למעשה להיות צורה קצרה של השם הרשמי.

כינויים תאילנדים הם יותר מסתם נוחות או תנאי חיבה בין בני משפחה לחברים קרובים; הם קשורים בעצם טבעה של התאילנד וחלק חשוב מהתרבות התאילנדית.