מבוא לבוזוקי: הכלי הלאומי של יוון

הכלי האהוב ביותר ביוון, הבוזוקי הוא כלי מיתר שניתן לזהות בקלות שעדיין נראה דומה מאוד לאב הקדמון שלו, הפנדורה. היוצר מעבר מובהק מהעת העתיקה לתקופה ההלניסטית, הבוזוקי הוא מה שהוא היום בזכות הלוך ושוב מתמיד בין יוון למזרח.

בימי קדם הוכרה הפנדורה, מכשיר עם צוואר ארוך ובטן עגולה, כבר כיבוא מהמזרח. הצלחתה נבעה מהאפשרות להפיק שפע של צלילים למרות מספר המיתרים המצומצם. הכלי היה ידוע לתרבויות קדם-הלניות רבות מהמזרח התיכון ואסיה והיה קשור קשר הדוק לאולטה.

באמצעות בדיקות של ציורי קיר ופסלים עתיקים שהתגלו לאחרונה התגלה כי הבוזוקי אכן היה קיים בתקופה הביזנטית והיה ידוע כ- thampoura או tampoura.

בוזוקי © דייב פיי / פליקר

מאוחר יותר הוצג הבוזוקי, שמקורו ב'בוזוק 'הטורקי, וקשור קשר הדוק לסאז הטורקי והטאנבור האסייתי, והובא ליוון על ידי מהגרים מאסיה הקטנה וטורקיה בראשית המאה העשרים. יחד עם הכלי, הפליטים היוונים הביאו עימם את הסמירניקה (שירים), בהם ניגנו באל-אוור או את אוטי כפי שנהגו לקרוא לזה. הכלי הזה הוחלף במהרה בבוזוקי, והסמירניקה השפיע על הרבטיקו, סגנון מוסיקה הכולל שירים פופולריים עירוניים.

נגן Saz © הנריק קוטובסקי / WikiCommons

הבוזוקי שילב אט אט תזמורות מסורתיות, ובסוף שנות העשרים של המאה העשרים התזמורות הבוזוקיות הראשונות הופיעו כמו הלהקה האגדית טטראס שהוקמה על ידי מרקוס וומקוואקריס, והציגה שלוש בוזוקיות (Vamvakaris, Delias, ו- Pagioumtzis) ובגלאמה (Mpatis), ואטמה את גורלה של הבוזוקי כמכשיר ריבוני.

לבוזוקי הטריצ'ורדו שלושה זוגות מיתרים, שכל אחד מהם מכוון באותה צורה, בעקבות דפוס של "re", "la", "re", (d, a, d), כאשר המיתר "re" הוא הבסיס ל הלחן, ואילו מיתרי 'לה' ושני 'מחדש' משמשים לנגינת אקורדים. כיום, הבוזוקי משוחק במבחר, אך בעבר הוא שיחק עם נוצה או חתיכת עץ מגולפת מעץ דובדבן, מה שעזר ליצור את הצליל הייחודי של הבוזוקי.

כלי מיתר © Decnaojbon / WikiCommons

בשנות החמישים הוצג הבוזוקי עם ארבעה זוגות מיתרים, או טטרצ'ורדו, מכיוון ששלושת המיתרים הגבילו את המוזיקאי לנגן רק שירי Rebetika. לכן ארבעת המיתרים פתחו את יכולות הכלי. אלה היו מכוונים בצורה 'c, f, a, d', כאשר האקורדים שהושמעו דומים לאלה שהושמעו על גיטרה. אולם מה ששונה מהגיטרה הוא המוניות, המאפיין המובהק של הבוזוקי.

המינים מוגדרים כאלתור מוזיקלי מלודי שקודם לביצוע של יצירה מוזיקלית מסורתית, הטקסים הם חלק אינטגראלי משירי הרבעטיקה, ומכיוון שזה תלוי בקצב ובמשמעות השיר, הוא דורש מהנגן להיות רבגוני. אכן, על מנת לאלתר ולשחק נכון טקסים, נגן הבוזוקי צריך להכיר את המקצבים והמנגינות השונות.

בשנות השישים המוזיקה היוונית זכתה במהירות להכרה עולמית. הצליל היווני הדינמי, המאופיין בתווי הבוזוקי הדינמיים ובמקצבים הלא שגרתיים של יוון, קסם עד מהרה את חובבי המוזיקה המסורתית. ואף על פי שהבוזוקי היה, ועדיין הוא, הכלי הראשי הראשי של שירי הרבטיקה והלייקה (פולק), הוא שימש במהירות במגוון ז'אנרים מוזיקליים ברחבי העולם, כולל ג'אז, רוק ומוזיקה עממית.