זה נחשב לאחד מהגאונים הספרותיים הגדולים ביותר בהיסטוריה ויוצר סיפורים פופולריים מתמשכים המכילים כמה מהדמויות האהובות והזוהות ביותר בעולם. אין זה מפתיע כי צ'רלס דיקנס הוא אחד הסופרים שהותאמו לרוב לקולנוע וטלוויזיה - חג המולד. קרול אולי הרומן היחיד המותאם ביותר בכל הזמנים. אף על פי שהיו כמה ניסיונות שטניים כביכול, היו גם כמה פיצוחים מוחלטים - להלן הבחירות שלנו למיטב העיבודים ליצירותיו הגדולות של דיקנס.
ניירות הפיקוויק (1985)
הפקת ה- BBC, מיני-סדרה זו מ -1985 היא העיבוד הטלוויזיוני הראשון והיחיד של "ניירות הפיקוויק", הרומן הראשון של דיקנס. הרומן הפופולרי וההומוריסטי ביותר עוקב אחר הרפתקאותיהם של סמואל פיקוויק וחבריו למועדון הפיקוויק, כשהם נוסעים במאמן ברחבי הכפר כדי לגלות על האנשים באנגליה של המאה ה -19.
דיוויד קופרפילד (1935)
הופק על ידי דייוויד א 'סלזניק, שהיה ממשיך לזכות בפרסי האוסקר עם חלף הרוח בשנת 1939 ורבקה ב -1940, עיבוד זה לספרו השמיני של דיקנס נחשב עדיין נרחב לאמות המידה שעליה נמדדים אחרים. הסרט השיק את הקריירה של כוכב הילד פרדי ברתולומיא, שהיגר לאמריקה מאנגליה כדי לשחק את התפקיד. הרבה מהסיפור הממותי של דיקנס היה צריך לחתוך, אבל הסרט זכה לשבחים על הופעותיו החיות והביצועים המשכנעים.
ברנבי רודג '(1960)
ברנבי רודג 'היה הרומן ההיסטורי הראשון של דיקנס והרביעי בסך הכל, אך הוא מעולם לא נמנה עם הפופולריים ביותר שלו - ומכאן שעיבודים לקולנוע וטלוויזיה דקים על הקרקע. סדרת הטלוויזיה ה- BBC הזו בת 13 חלקים ואורך שש שעות הייתה למעשה העיבוד האחרון שנעשה, והיחידה עם הצליל, אחרי שבעקבות שני עיבודים לסרטים אילמים אבדו בשנת 1911 ו -1915.
ציפיות נהדרות (1946)
בזמן יציאתו לא מעטים זכו לשבחים רבים כעל העיבוד הטוב ביותר ליצירתו של דיקנס עד כה - שבעים שנה ואילך, והיא עדיין מחזיקה בכוחות עצמה. העיבוד הזה שלאחר המלחמה, שהציג את ז'אן סימונס בתור אסטלה באחד מתפקידיה המוקדמים, המשיך לדירוג גבוה ברשימות ביקורתיות של הסרטים הבריטיים הטובים ביותר אי פעם, ואילו רוג'ר אברט שיבח את זה בגלל שהוא עשה את מה שמעט סרטים המבוססים על ספרים גדולים יכולים לעשות: [צור] תמונות על המסך שלא מתנגשות עם התמונות שכבר קיימות במוחנו '.
זמנים קשים (1977)
סדרת גרנדה זו, ארבעת החלקים של ITV, צולמה במנצ'סטר, כשהוא מכבד בנאמנות את היחיד מבין הרומנים של דיקנס שלא הציג את לונדון. בתקיפתו של הפילוסופיה של התועלתנות, הרומן של דיקנס מתייחס לסבלם של פועלים עניים בעיירות טחנות בצפון. הסדרה שזכתה לשבחי הביקורת הייתה אחת משתי עיבודים דוברי אנגלית ולא שקטות על המסך.
אוליבר טוויסט (1948)
בעקבות גב ההצלחה של הציפיות הגדולות, שגם אותה ביים, חזר דייוויד לין עם הרבה מאותו צוות כדי להפוך את אוליבר טוויסט. הסרט עצמו התקבל בצורה יוצאת מהכלל, למעט הופעתו של פגין, לאחר שלון התעלם מעצתו של המאפר היהודי שלו ובחר להציג את הדמות באף תותב מוגזם, שרבים חשו שהוא אנטישמי. לאחר מכן הוא נאסר בישראל, עורר סערה בקרב יהודי גרמניה ולא שוחרר באמריקה עד שנת 1951.
מרטין צ'צ'וויטוויט (1994)
מרטין צ'וצ'וויט אולי היה אחד הרומנים הפחות פופולריים של דיקנס, אבל זה היה אחד המועדפים האישיים שלו. סדרת ה- BBC משנת 1994, שכיכבה את שחקן שייקספיר הנודע פול סקופילד, היא העיבוד היחיד שנעשה, לטלוויזיה או לקולנוע.
סקרוג '(1951)
העיבוד הזה ב -1951 של "חג המולד קרול" היה מבער איטי, ולא הצליח להשפיע רבות על שחרורו הראשוני, במיוחד בהשוואה לקודמו היפני יותר משנת 1938. עם זאת, לאחר מכן הוא צמח לטובה גם בארה"ב וגם בבריטניה, ונחשב כיום לאחד העיבודים הטובים ביותר של רומן של דיקנס, בעוד שהציור של אלסטאייר סים את סקרוג 'נחשב לתקן הזהב.
דומי ובנו (1983)
בשנות האלפיים, אנדרו דייויס (תסריטאי מאסטר שעמד מאחורי סדרות כמו הגאווה והדעה הקדומה של 1995 ו"מלחמה ושלום "השנה) תכנן לבצע עיבוד חדש לרומן זה של דיקנס, המספר את סיפורו של איש עסקים אומלל שאובססיבי להשיג בן ויורש להזנחה השלמה והמוחלטת של בתו האוהבת. עם זאת, בסופו של דבר הוזמן דייויס לייצר עיבוד נוסף של הציפיות הגדולות, והשאיר את סדרת המיני הזו של ה- BBC משנת 1983 אחת משתי עיבודים דוברי אנגלית בלבד.
סיפור של שתי ערים (1958)
בהחלט לא בין הנזכרים ביותר בעיבודים של דיקנס הקולנועיים, סיפור על שתי ערים הוא בכל זאת פרשנות נאמנה ואותנטית לחומר המקור שלה. ראלף תומאס, במאי הסרט, הביע מאז חרטה על כך שהוא בחר לצלם בשחור לבן, מתוך אמונה שאם זה היה בצבע, הקהל עדיין היה צופה בו היום - עם זאת, באותה עת התעקש שהספר של דיקנס עצמו היה כתוב בשחור לבן, ויש לכבד אותו בהתאם.
ניקולס ניקלבי (1982)
באורך תשע שעות, ההסתגלות הממותית הזו מצליחה לעבור קצת, אך היא בהחלט אחת לכל אלה המוטרדים מהפרטים שנשארו מההתאמות הקצרות יותר. שידור זה שודר בערוץ 4 בשנת 1982, והייתה למעשה הפקה מחדש של ההפקה הבימתית המוערכת ביקורתית שהתקצרה מוקדם יותר השנה, עם השחקנים, התלבושות והתסריטים המקוריים שהובאו יחד בוויק העתיק. הסדרה הייתה ההפקה הגדולה הראשונה של ערוץ 4 החדש.
חברנו ההדדי (1998)
הרומן האחרון שהושלם של דיקנס הלווה את עצמו לשלוש סדרות טלוויזיה של ה- BBC בסך הכל, אך אף אחת מהן לא התקבלה כל כך טוב כמו גרסת 1998 זו בכיכובה של קילי הווז. עם עלילה מורכבת ורב שכבתית במיוחד, החבר ההדדי שלנו כולל שטיח דמויות עשיר, חלקם מוצגים בצורה מעוררת אהדה רבה יותר מאשר בספר עצמו, וזכה לשבחים עגולים על ערכי ההפקה האיכותיים שלו.
הבית העגום (2005)
תסריט נוסף באדיבות אנדרו דייויס, העיבוד הטלוויזיוני הזה, בן שמונה שעות, עבור ה- BBC, זכה לשבחים רבים מצד מבקרים וקהלים כאחד, והיה מועמד לפרסים רבים בבריטניה ובארה"ב, בזכות המובילים הופעות, פרטי הפקה מפוארים וסינמטוגרפיה מעולה.
חנות הסקרנות הישנה (2007, ITV)
למרות הופעות נהדרות מקאסט שכולל כמו דרק יעקובי וזואי וונמייקר, כמו גם כמה סרטים יפהפיים במיקומים אטמוספריים, הסרט הטלוויזיוני הזה בן 90 דקות סובל קשות מחוסר זמן כדי להשלים את החומר באופן מלא, לחתוך את העלילה באופן דרסטי. אף על פי כן, מדובר בתיקול סולידי ומבדר על אחד הטקסטים האהובים על דיקנס.
תעלומת אדווין דרוד (2012)
כאשר דיקנס נפטר בשנת 1870, אדווין דרוד הסתיים רק באמצע הדרך והותיר, בעיקר, רצח לא מפוענח; הרודן שנוצר שמר על סופרים מאז ועד היום, והוביל למגוון פרשנויות. הדרמה האחרונה של שני חלקים עבור ה- BBC הייתה הראשונה שעיבדה את הטקסט הלא שלם למסך הקטן, והציעה סיום ייחודי משלו.
